check
ארגון בוגרי העברית

מה חדש?

הטבות לבוגרים

The Hebrew University Youth Division

5% הנחה על התכניות השנתיות של מרכז נוער שוחר מדע

"מדע לכולם" – זהו המוטו של נוער שוחר מדע המייצג חזון של מפגש ילדים ונוער עם עולם המדע, במובנו הרחב ביותר.

קרא עוד

מטרתנו העליונה היא להפוך את המושג "מדע" לנחלת הכלל, לשחרר אותו מכל הקשר אליטיסטי ולהביאו בפני מספר גדול ככל האפשר של ילדים ובני נוער על מנת שייעשה נגיש בעיניהם והם יראו בו בעיקר יופי ועניין ולא נשגבות.

מימוש החזון שלנו נעשה בדרכים מגוונות ובמקומות שונים והוא הולך ומתפתח עם התפתחות המדע והטכנולוגיה וכן עם ציבור הילדים והנוער שהולך ומשתנה משנה לשנה, מאתגר אותנו כל העת ושומר אותנו צעירים ודינאמיים.

מרכז נוער שוחר מדע מתפקד כיחידה של ה"אוניברסיטה העברית לנוער".

יחידות נוספות: מרכז המעבדות למדעים ע"ש בלמונטה, בית ברטר ומוזיאון שדרות טבע וגלריות.

ילדי בוגרי האוניברסיטה העברית זכאים ל-5% הנחה בתכניות השנתיות של נוער שוחר מדע.

ההנחה תינתן במעמד הרישום ע"י קוד קופון: C19-00006 ובהצגת כרטיס בוגר.

לפרטים על התכניות ופרטי הקשר: https://nsmada.huji.ac.il

קראו פחות
Vaniglia Discount

10% הנחה בווניליה – מתחם התחנה הראשונה

באביב 2002 הקימו האחים ניצן ואיתי רוגזינסקי את וניליה במתחם בזל שבתל אביב.

רשת הגלידריות החלה את דרכה כחנות קטנה בה ייצרו האחים גלידות ביתיות. במרוצת השנים הפכה הגלידריה להיות מוסד ומוקד לעליה לרגל לחובבי גלידה רבים בארץ.

קרא עוד

כיום מונה וניליה 19 סניפים המתפרסים ברחבי גוש דן. בסניפים ניתן למצוא מגוון רחב של טעמי גלידות המשתנים מעת לעת וכוללים גלידות שמנת, סורבה, גלידות טבעוניות, גלידות עם אלכוהול וגלידות ללא סוכר.

וניליה, אשר חרטה על דגלה הקפדה על איכות המוצר, חומרי גלם וטיב השירות, משקיעה מאמצים רבים ביצירת מוצר איכותי ומיוחד.

חומרי גלם איכותיים שלוקטו ביד אמן מרחבי העולם, בשילוב עם ידע רב ושיטות עבודה מסורתיות ומודרניות, המושפעות מן המטבח האיטלקי והצרפתי - כל אלה יחדיו יוצרים גלידה ארומטית במרקם קטיפתי.

בוגרי האוניברסיטה העברית זכאים ל-10% הנחה בסניף במתחם התחנה הראשונה בירושלים בהצגת כרטיס בוגר

קראו פחות
Noga - Consultancy

נגה - ייעוץ והכוונה ללימודים בחו"ל

האם אי פעם דמיינתם איך זה ללמוד בחו"ל?  האם המחשבה על הלימודים בחו"ל עושה לכם פרפרים בבטן?

קרא עוד

כשחושבים על לימודים בחו"ל, עולות הרבה שאלות וחששות. האם אני אצליח? איך אני אסתדר? האם זה הדבר הנכון עבורי עכשיו?  או בכלל?

רשת הבוגרים של האוניברסיטה העברית גאה להציג שיתוף פעולה ייחודי עם חברת נגה - שירותי סיוע והכוונה ללימודים בחו"ל.

חברת נוגה עומדת לרשותכם, החל משלב בחירת האוניברסיטה המומלצת עבורכם, דרך כתיבת החיבורים, כתיבת מכתבי ההמלצה, קורות חיים, מילוי הטפסים ועד להכנה לראיונות האישיים.

צוות המלווים מורכב מבוגרי התוכניות היוקרתיות ביותר במגוון אוניברסיטאות ברחבי העולם שבשנים האחרונות עזרו לסטודנטים רבים להתקבל לבתי הספר הנחשבים בעולם, להשיג מלגות ולהגשים חלום.

ההטבה לבוגרי האוניברסיטה העברית כוללת:

  • מפגש ייעוץ חינם
  • הנחה מיוחדת של 10% רק לבוגרי העברית
    רק עד ה-01.09.2022 - בוגרות ובוגרי העברית מקבלים 15% הנחה!

     

לחצו כאן כדי לקבל פרטים נוספים ולקבל את ההטבה

לעמוד הפייסבוק

לעמוד הלינקדאין

קראו פחות
לכל ההטבות >

הבוגרים שלנו

רונן בראל - יור ארנסט אנד יאנג

רונן בראל

רונן בראל - יור ארנסט אנד יאנג

רונן בראל נולד בשנת 1961, בוגר תנועת הצופים. סיים לימודי ראיית חשבון וכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים והצטרף לארנסט אנד יאנג-קוסט פורר גבאי עוד כמתמחה ב-1986.

קרא עוד
ב-1991 נהפך לשותף בפירמה וב-2000 מונה למנכ"ל. בשנת 2007 החליף את יצחק פורר, מייסד החברה, בתור יו"ר. בראל מתגורר בתל אביב, נשוי ואב לארבעה. הוא נמנע מחשיפה ומסרב בתוקף להתראיין מאז מינויו כיו"ר הפירמה. מרבית ההתבטאויות שצוטטו מפיו היו כאלה שנאמרו בימי עיון מקצועיים. מומחה בטיפול בחברות תעשייה וחברות ציבוריות, נחשב כמנכ"ל רציני ומקצועי.

תפקידים:

  • יו"ר ארנסט אנד יאנג, ישראל
  • סגן יו"ר הוועד המנהל של האוניברסיטה העברית

ציטוטים:

  • ענף ראיית החשבון מבוקש מאוד היום.
  • ההיצע האיכותי של חברות ישראליות מעודד כיום את קרנות ההון סיכון לחזור להשקעה בחברות בשלבים ראשונים.
  • הדיספרופורציה בין שכר-הטרחה ועבודתו של רואה החשבון לבין האחריות הבלתי מוגבלת שלו היא נושא בעייתי מאוד.
  • הצטיינו בתוכנה, אבטחה ותקשורת, ועלינו להיות מובילים גם באינטרנט, במדיה ובביוטכנולוגיה.
  • רואי חשבון הם היסטוריונים, הם לא עתידנים.
  • תמיד יהיה מקום למשרדי ראיית חשבון הקטנים. לא תחסר להם עבודה.
  • השכלה, יזמות והסביבה – שלושת התחומים שהצבנו כמטרות להתערבות החברתית שלנו.
  • גם בחברות ציבוריות שולט מישהו, וזה לא הציבור.
  • איך זה להיות ראש פירמת רואי חשבון הכי גדולה בארץ? אותו דבר, פשוט צריך מחר לקום לפגישות יותר מוקדם בבוקר.
קראו פחות
Yaron Kanner

ירון קנר

Yaron Kanner
נולד בשנת 1968 בחולון. נשוי, אב לשתי בנות. מתגורר במודיעין. גדל במשפחה דתית, אביו נולד באוסטריה ואימו מתוניס. למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר ובישיבה הגבוהה "עטרת כהנים" בירושלים. שירת ביחידת המסתערבים שמשון שפעלה ברצועת עזה, יחידה מקבילה לדובדבן שפעלה ביהודה ושומרון. בעל תואר ראשון במשפטים ממכללת רמת גן ותואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית, בה שימש גם עורך משנה של כתב העת "משפטים". כעת נמצא לקראת סיום לימודי דוקטורט באוניברסיטת אדם מיצקביץ' בפוזנן שבפולין במחלקה לסוציולוגיה. במסגרת מחקרו הוא בוחן כלים לקידום חברה סובלנית. במשך כעשור עבד כעיתונאי במוסף 7-ימים של ידיעות אחרונות, שם פרסם כתבות תחקיר בנושאים חברתיים שעוררו תהודה רבה. בין השאר חדר לארגון אי"ל לפני רצח רבין ושהה במחיצת יגאל עמיר ואבישי רביב. במסגרת כתבה אחרת אושפז בכפייה בבית החולים לחולי נפש אברבנאל ובכך הצביע על כשלים בהליך האשפוז הכפוי בישראל. במקביל לעבודתו בידיעות אחרונות שימש כתב ומגיש ב"קול ישראל", בעיקר ברשת ב', והיה הכתב הראשון שפרץ לשידור ודיווח מהכיכר על רצח יצחק רבין.

קרא עוד
לאחר התמחות בפרקליטות היה, במשך כשנתיים, בעל משרד עורכי דין בתל אביב ולאחר מכן שימש מנהל המחלקה המשפטית של עמותת "טבקה" המסייעת ליוצאי אתיופיה והוביל מאבקים משפטיים נגד גזענות ואפליה של בני העדה. בנוסף, שימש מנכ"ל תחנת הרדיו החרדית ספרדית "קול ברמה". היה מנכ"ל "פנים - איגוד ארגוני יהדות ישראלית", המאגד כשישים ארגונים המקדמים יהדות מתונה וחברתית (עלמא, קולות, אלול, מכון הרטמן ועוד).

בשנת 2015 הקים את מרכז הינם ומאז עומד בראשו. הארגון, שזכה בפרס האחדות מידי נשיא המדינה, מקדם סובלנות חברתית באמצעות תוכניות המפגישות אנשים מזהויות שונות להיכרות משמעותית. לארגון בית מדרש לסובלנות בכפר אבו גוש, שבו מבקרים אלפי לומדים בכל שנה להיכרות סביב ודרך הלימוד. קנר מלמד במכללה למנהל קורסים באתיקה ומדיניות ציבורית לתלמידי שנה ג' בחינוך, וממשיך לשרת כקצין במילואים בתפקיד תובע צבאי בתיקים ביטחוניים.

ציטוטים:

...לימודי משפטים נוגעים בהמון תחומים בחיים. לא הייתי בטוח שאני ארצה לעסוק בעריכת דין, בשבילי הלימודים היו פלטפורמה להרבה דברים אחרים...

...כששבעתי מלהיות עיתונאי החלטתי לחזור למשפטים...

...לעיתונאות התגלגלתי במקרה, זה לא היה החלום שלי, פשוט אחד הדברים שנראו לי מעניינים. חבר אחד במילואים הכיר ביני לבין העורכת בידיעות אחרונות וכך התחלתי לכתוב למוסף 7 ימים כעיתונאי חוקר...

...לא צריך לפחד מטעויות בבחירת תחום הלימודים, זה לא שחרצת את גורלך. אפשר ללמוד משהו אחד ולעסוק במשהו אחר לגמרי. צריכים פרופורציות. השאלה הגדולה זה מה הייעוד שלך. רבים לא מצליחים למצוא את התשובה הנכונה לשאלה הזו אבל לרובם יש כיוון ולשם צריכים ללכת...

...אני אוהב משימות. פרויקטים חדשים סוחפים אותי...

...היתרון של עיתונאי חוקר הוא שבניגוד למגישי חדשות הנגררים אחר האירועים השוטפים הוא יכול לבחור נושא ולהתמקד בו. אני התעניינתי בקבוצות מוחלשות, באלימות נגד נשים, בחיילים הסובלים מהתעללות...

...אין לי עניין בעצם הניהול של ארגון גדול. יש לי עניין בהשפעה הרחבה שיכולה להיות לו, ביחוד בנושאים חברתיים...

...אם אתה רוצה באמת לדעת משהו אתה צריך להיות חלק ממנו. לראות את הכל במו עיניך, להתנסות. כשרציתי לדעת מה קורה בתוך מוסד לחולי נפש התאשפזתי למשך ארבעה ימים באברבנאל...

...חדרתי לארגון של יגאל אמיר, הייתי ממש חבר שם, כחודשיים לפני רצח רבין. ניסיתי להבין עד כמה הארגון באמת מסוכן והאם יש אפשרות לרצח פוליטי. למעשה, חיפשתי את יגאל עמיר בלי שידעתי את שמו. הוא הקדים אותי, לצערי...

...הייתי הכתב הראשון שדיווח על רצח רבין וגם חיברתי בין ארגון איל לבין יגאל עמיר. הבנתי מיד שאני מכיר איתו...

... עיתונות חוקרת חשובה מאוד בחברה דמוקרטית, אבל מאלצת את העיתונאי לעסוק בחלקים השליליים של החיים. אני רציתי לעסוק גם במשהו טוב, ביצירה חיובית...

...מבין כל המידות, אני אוהב מאוד את המידה "עין טובה". זו גישה כוללת לחיים – אנשים בעלי עין טובה רואים טוב, מדברים טוב, עושים טוב...

...אני מאוד אוהב את ש"י עגנון, הוא היה חבר טוב של סבתא שלי שנספתה בשואה. אני אוהב את הרוח הנשקפת מהסיפורים שלו, את ההומור הדק, את הרגש שזה מעורר בי. הוא ללא ספק אחד מגדולי הסופרים של העם היהודי...

...בעמותת "טבקה" עסקנו גם בתביעות משפטיות במקרים של אפליה וגזענות כנגד בני העדה האתיופית וסיוע משפטי למי שאינם יכולים לשכור עורך דין. כמנהל המחלקה המשפטית ניסיתי להוביל מהלכים בעלי השפעה - תביעות קבוצתיות, עתירות לבג"צ ועוד...

...כשאני שומע את הביטוי "ברוך השם", במיוחד מאנשים שאני בספק רב אם הם בכלל מאמינים באלוהים, העממיות של הביטוי והעובדה שהוא מחבר בין אנשים, כבר מחממת את הלב...

...כשהקמתי את "הינם" – זו הייתה הפעם הראשונה שבאמת עסקתי במה שאני רוצה לעשות. כשאתה עובד בארגון שלא אתה הקמת, גם אם מטרותיו חשובות וקרובות אלייך, זה שונה. כשאתה מקים ארגון משלך – אתה יכול להתמקד במה שבאמת חשוב לך, במה שבוער בך...

...כשאני שומע שלילה גורפת של אדם או מגזר אני תוהה עד כמה השולל באמת מכיר את מה ששלל. לרוב השלילה מתבססת על פחדים, ואלו כמעט תמיד נולדים מבורות...

...לדעתי הקיטוב החברתי, השנאה בין המחנות והשבטים היא הסוגיה החשובה ביותר היום בחברה הישראלית. לא מספיק ארגונים עוסקים בזה, אנחנו מדברים על סדר כוח של פלוגה כשאנחנו צריכים  כאן כמה אוגדות...

...משמעות השם "הינם" – הנה הם כאן. חרדים, חילונים, ערבים, יוצאי אתיופיה, מתנחלים. הם חיים כאן, בארץ הזאת, אז בואו נכיר אותם. אם רוצים לקדם סובלנות חברתית אמתית, חשוב קודם להכיר את הזהויות השונות שמהן מורכבת החברה הישראלית...

...ישנם ארגונים נוספים העוסקים בתחום שיכוך הקיטוב וקידום חברה משותפת. חלקם מנסים למצוא פתרונות לקונפליקטים בין הקבוצות השונות בחברה. טוב משותף, מכנה משותף. זה חשוב, כמובן, אבל לא פחות חשוב ליצור בסיס של סובלנות חברתית, ואז גם הפתרונות יותר אפקטיביים. במקום המרדף הבלתי פוסק אחר מכנה משותף, צריך ללמוד לחיות בהעדרו. הרי תמיד נהיה חברה רבת זהויות ורבת מחלוקות. לא צריך לפחד מכך. מחלוקת זה לא דבר רע. מחלוקת זו תנועה, זה חיים. הגמרא מלאה מחלוקות. מה שצריך זה לדעת איך לחלוק בכבוד ובלי שנאה. ליצור אווירה בריאה, יחס אמפטי ואנושי כלפי האחר...

...מספרים, מסמכים ודברים טכניים מוציאים את ההנאה מהעולם ואותי מדעתי...

...הבעיה הגדולה בחברה הישראלית היא בורות. בורות מעוררת פחדים מהלא נודע. "אני לא מכיר אותו אבל שמעתי עליו דברים נוראיים"...

...אני אוהב לשיר ואולי אלמד לנגן על פסנתר. זה כלי שיכול לרגש אותי עד דמעות...

...בחרתי ללמוד סוציולוגיה לתואר שלישי כי רציתי לבחון כלים מדעיים לקידום חברה סובלנית. תחושת הבטן, שאיתה עבדנו עד עכשיו טובה וחשובה אבל בסוף אתה חייב לבסס את מה שאתה עושה ברמה המחקרית..

...אין לנו אג'נדה מגזרית, פוליטית או דתית מלבד קידום סובלנות. אנחנו עיוורי צבעים וזהויות ומחברים את כולם עם כולם...

...אנחנו לא מאמינים במפגשים קצרים כמקדמי סובלנות. כל המסלולים ב"הינם" עניינם היכרות משמעותית, תהליכית, עמוקה עם האחר ותמיד בסביבתו שלו...

...אם תכיר אדם לעומק, על כל רבדיו, בשלב מסוים תפסיק לראות את החרדי, הערבי או המתנחל ותראה מולך אדם. כשזה קורה זה כמו נס. ואז, גם אם אתה חולק עליו או שאורח חייך שונה מאוד משלו, אתה כבר לא תשנא אותו. זה כל הרעיון של "הינם". לנטרל את השנאה מהמחלוקות בחברה...

...אנשים אוהבים להגיד "אתה טועה ולא מבין עד כמה שאתה טועה". אני מאוד מאמין בצניעות בוויכוחים. גם אם אדם חושב אחרת ממך זה לא בהכרח אומר שהוא טועה...

...אחד הפרויקטים הראשונים שלנו היה "אחי ישראלי". צעירים אחרי צבא, ממגוון זהויות, גרים ביחד בקומונה במשך ארבעה חודשים, כל חודש במגזר אחר – חודש בכפר ערבי, חודש בהתנחלות, חודש בקהילה חרדית וחודש בשכונה של יוצאי אתיופיה. הם באים בלי מטרות. לא כתיירים שרוצים ליהנות, לא כמשלחת אנתרופולוגית שבאה לחקור את "התרבות של הילידים" ובטח לא כמי שבאים להציל את הקהילה. באים פשוט להיות עם אנשים שונים מאתנו ולהכיר אותם דרך חיי היום יום...

... נחשפתי בצבא למספיק ריגושים וסכנות בשביל חיים שלמים. אין לי צורך בריגושים נוספים...

...פיתחנו קורס מסע לתלמידי חו"ל באוניברסיטה העברית. קורס אקדמי לכל דבר, המקנה נקודות זכות, אך מלבד הרצאות המבוא והסיכום זה קורס שמתנהל כולו מחוץ לקמפוס, תוך כדי נדודים בין קהילות שונות. וכך, במקום לשמוע הרצאה על האישה בחברה הערבית אתה יושב בביתה של אישה ערביה, אוכל עם משפחתה ארוחת ערב ולומד מקרוב על עולמה...

...בקורסים שלנו משתתפים גם צעירים מתיכונים, גם בכירים ממשרדי ממשלה, גם אנשים מבוגרים...

...המרכז באבו גוש, עיקר פעילותו הוא בית המדרש לסובלנות. גם הוא, כמו הארגון כולו, חסר זהות ושייכות מגזרית. גם הלומדים וגם המלמדים הם בעלי זהויות שונות, וכולם מרגישים שזה ביתם. "מקום של אף אחד הוא מקום של כולם". אף אחד לא אורח. זה מייצר אווירת שוויון שחשובה אם רוצים שאנשים יכירו סביב ודאך הלימוד המשותף...

...לימודי משפטים מעוררים אותך למחשבה מוסרית, פילוסופית, מה נכון, מה ראוי. הם  מעלים שאלות. מאוד אהבתי את המשפט העברי ועד היום אני עוסק בהשוואת המשפטי העברי למשפט המודרני...

...לירושלים יש נשמה יתרה וגם האוניברסיטה העברית הממוקמת בירושלים מרגישה את הנשמה הזו. אתה לא רק בא ללמוד אלא גם לפגוש המון אנשים מגוונים ומעניינים. גם חרדים, גם ערבים, גם חילוניים...

...כל מה שיפה ואסטטי מעורר בי רגש...

...נהגתי להיכנס לפקולטה למשפטים דרך הגן הבוטני. זו דרך מעט ארוכה יותר אבל שווה את זה. אתה עובר דרך גן יפה, מגיע לבניין הפקולטה המיוחד, עובר ליד הספרייה עם פסל הרמב"ם בכניסה, נכנס לאודיטוריום. הייתה שם אווירה מיוחדת, זה הרגיש עבורי כמו שבת תמידית...

...בעיניי, אני בר מזל בכך שאני מסוגל ליהנות מהמון תחומים שאין ביניהם קשר. מוזיקה, ספרות, נגרות, גננות. לא מזמן סיימתי לבנות גינה ארכיאולוגית אצלנו במרכז. לדעתי אדם שתחומי העניין והעשייה שלו מגוונים - נהנה יותר מהחיים...

...לא יכול להיות שאין סיכוי. אם יש רצון מוצאים את הדרך...

...עובדים על פרויקט חדש בבית מדרש - "סעודת ראד חודש". זה מפגש בין שבעה אנשים שונים לחלוטין הנפגשים לדיון מעמיק בנושא מסוים. החלק המעניין הוא שאסור לספר שאתה הולך לדיון הזה ואסור לספר מה נאמר במסגרת הדיון. אנחנו לא רוצים להפוך את השיחות האלו לאירוע תקשורתי אלא לעורר שיח אמתי בין אנשים בכירים שיחושו סוף סוף משוחררים מכבלי המגזר או התפקיד שאליו הם כבולים ויקיימו דיון אמתי. זו מעין מעבדת ניסוי חברתית שבוחנת האם אפשר לקיים דיון עמוק, בלי סיסמאות וקלישאות, אם מוציאים מהמשחק השפעות חיצוניות לדיון כמו שיקולי תדמית או מחויבות מגזרית...

...הייתי רוצה לדעת לבשל כמו אשתי. למזלי ידעתי עם מי להתחתן...

...מושב אדרת בעמק האלה. שם הזמן עוצר מלכת...

...תהיו בני אדם, כל השאר כבר יבוא לבד...

 



 

קרדיט צילום: נורית יעקובס ינון

קראו פחות
Dr. Michal Halpert

ד"ר מיכל הלפרט

Dr. Michal Halpert

נולדה בבאר שבע, בגיל שלוש עברה עם משפחתה לנס ציונה ושם גדלה. מתגוררת ביבנה. נשואה, אם לשלושה. שירתה בתותחנים. בעלת תואר ראשון בביוכימיה ומדעי המזון ותואר שני בביוטכנולוגיה שניהם מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית של האוניברסיטה העברית ודוקטורט בביולוגיה מהטכניון. את הפוסט-דוקטורט עשתה במחלקה למיקרוביולוגיה ומחלות צמחים בפקולטה לחקלאות של העברית. במהלך הפוסט-דוקטורט ניהלה מעבדה בפקולטה. בשנת 2016 החלה לעבוד בחברת Valin Technologies בתור מנהלת פרויקטים מחקריים בתחום הפארמה, ופיתוח תהליכים לייצור חלבונים רקומביננטים. ב-2019 הצטרפה לזמן קצר לחברת Ukko וכבר ב-2020 החלה את עבודתה ב-GFI Israel. כיום ד"ר הלפרט מנהלת קשרי אקדמיה ומובילה את תחום הפרמנטציה ב-GFI Israel. במסגרת תפקידה עובדת בשיתוף עם מוסדות המחקר המובילים בישראל ומלווה חוקרים וסטודנטים, במטרה לקדם מחקר וחדשנות בתחום החלבונים האלטרנטיביים בארץ.

קרא עוד

ציטוטים:

...הוקסמתי מהפקולטה לחקלאות כשהגעתי ליום פתוח. ממש קיבוץ קטן...

...התואר הראשון היה מאוד מעניין אבל אותי יותר משך תחום המחקר ולכן החלטתי להתקדם לתארים מתקדמים. בחרתי בתחום הביוטכנולוגיה כי רציתי לראות איך מהלימודים ומהמחקר אפשר לעשות דברים יישומיים...

...אחרי שסיימתי את התואר השני הרגשתי שלא מיציתי ושלא התנסיתי מספיק. באותה תקופה גרנו בצפון והמשכתי לדוקטורט בטכניון...

...אחרי תקופת הדוקטורט, לידה והמעבר למרכז, חזרתי למקום הטוב והמוכר – לפקולטה לחקלאות...

...ההבדל בין האקדמיה לתעשייה הוא מאוד משמעותי – צורת החשיבה, הקצב, היעדים, הכל מאוד שונה. עם זאת – אני מאוד נהנית מהמחקר עצמו, בשני העולמות האלה. המעבר מעולם האקדמיה לעולם התעשייה נתן לי הרבה, ממש פתח לי את הראש...

...בעבודה ב GFI ותחום החלבונים האלטרנטיביים מצאתי משהו שאני הרבה יותר מתחברת אליו גם ברמה הערכית..

...רציתי לצאת מהמעבדה, לעשות זום-אאוט ולראות את התמונה הכוללת. במחקר מתעסקים בתחום מאוד ספציפי, ב-GFI אני מקבלת את מקבלת ראיה רחבה על כל התעשייה...

...לראות איך מה שאני עושה יכול לתרום ולו בקצת למאמץ לייצר מערכת מזון בריאה, הומנית וברת-קיימא – זה מדהים...

...כדי שתחום החלבונים האלטרנטיביים יתפתח אנחנו צריכים יותר מחקר ופיתוח. אנחנו צריכים יותר חוקרים שיעסקו בתחום. תפקידי זה לחשוף את המוסדות, החוקרים, והסטודנטים לתחום, לפערים ולאתגרים הטכנולוגיים הקיימים ולצמצם את המרחק בין האקדמיה לתעשייה - להבין איך האקדמיה יכולה לתרום לתעשייה ואיך התעשייה יכולה לתרום לאקדמיה...

...אנחנו ממנים מחקר ופותחים קורסים בתחום החלבונים האלטרנטיביים, קורסים שלא היו קיימים קודם בעולם האקדמי...

...בארץ ישנן כ-30-40 חברות שמתעסקות בתחום החלבונים האלטרנטיביים וכ-30 חוקרים פעילים. בתחום הבשר המתורבת, למשל, אנחנו במקום השני בעולם במספר חברות סטארט-אפ בתחום...

...בתוכנית שהצגנו בפני ראש הממשלה מיפינו את האתגרים העיקריים של התחום. הראשון זה הרגולציה, השני זה המימון והאתגר השלישי זה התשתיות המתאימות. להקים קו יצור אחד זה הון כסף והתשתיות האלו לא קיימות כי התחום עצמו לא היה קיים לפני כמה שנים...

...בארץ מורגש האופי היזמי כפי שאפשר לראות בדוח החדשנות שהוצאנו ממש עכשיו...

...קהל היעד של תחום החלבונים האלטרנטיביים הוא לא הטבעונים והצמחונים. קהל היעד הוא דווקא אוכלי בשר או אולי אלה שרוצים להפחית את צריכת הבשר שלהם. אנו לא רוצים להפוך את כולם לטבעונים, אנחנו רוצים להציע לאנשים אלטרנטיבה טעימה, באותו המחיר, בריאה יותר וללא נזק לסביבה…



 

שווה קריאה: דוח בנושא חדשנות בתחום החלבונים האלטרנטיביים לשנת 2021

קראו פחות
עוד סיפורי בוגרים >