Post #7: "Travelling Archives: Unraveling Historic Treasures"

[עברית למטה]

Travelling Archives: Unraveling Historic Treasures
Dr. Shira Wilkof

One of the most rewarding aspects of archival cataloging is the opportunity to share our own private “archival fever” with the wider public. This year’s annual meeting of the Board of Governors, which marked the centennial of the laying of the cornerstone of the university, provided us with such an opportunity. In order to create an unmediated, intimate encounter with the archival records, we chose to showcase selected findings in special portable display tables, “travelling archives.” These special handcrafted tables were transported from the Avie and Sarah Arenson Built Heritage Research Center at the Technion with whom we recently collaborated on a sister-project, the “Traces and Treasures of German-Jewish History in Israel”

The display tables (courtesy of the Avie and Sarah Arenson Built Heritage Research Center at the Technion)

Each of the four tables showcased a different theme in the archive. The first table focused on “Students and University Teaching.” The documents presented the development of the university from disparate research institutes into the 1920s to a full-fledged university by 1948, as it struggled to establish its viability against the backdrop of global turbulences. Letters from the 1920s capture the excitement and interest that the establishment of the first Jewish university stirred around the world. In one letter, a Jewish youngster from New York asked to study under Albert Einstein, in order to make "a better man of me;” in another, a man from Beirut inquired about the admission process—testimony to a period in which Palestine was part of a broader imperial world, and the university was regarded as open to all within it. 
The later period, the 1930s, was represented by two admission requests from Jewish prospective students from Eastern Europe. These revealing files open a window into the life of Jewish youngsters seeking to escape an increasingly unstable Europe, swinging between despair and hope. These rich folders are but two examples of tens of thousands of admission requests, being studied for the first time as part of the doctoral project of Bilha Shilo, our team member. 

A letter from a prospective student from Beirut, 1925

On the second table, “The University and Jewish Diaspora,” we explored the multifaceted interrelations between the two. Visitors could experience the excitement of Jewish communities in connection with the official opening of the university in 1925, as thousands of greeting cards from individuals and communities worldwide were sent to Jerusalem for the opening ceremony. Another aspect was the global activity of the “Friends of the University” associations. Some 80 branches in nearly 30 countries were already active by 1938, from Europe to North America, through Australia to Egypt and Sudan. These associations played a crucial role in the development of the university, its academic relations, student registration and fundraising. 
After 1945, the university played a leading role in the efforts to salvage and restore Jewish cultural property. In this capacity, the National Library took part in an international Jewish campaign for rescuing books and libraries that had been looted by the Nazis, and transferred some of the items to Jerusalem.  Powerful testimony to these items (as well as others that were ultimately donated by communities in Europe after the war, including books of Holocaust victims) is their ex-libris collection, a selection of which was presented at the table. 

A sample of the ex-libris collection of books rescued from Europe after the war, and maintained at the National Library
The third table, “Scholars, the National Library and the University Press”, presented one of the first projects of the university press, the publication of the Bible, which enjoyed international resonance. A different aspect explored the crucial contribution of Gershom Shcolem and Hugo Bergman to the founding and development of the National Library.

Presenting the story behind the publication of the bible, one of the earliest projects of the university press
The final table explored the physical development of the Mount Scopus campus. Using only visual evidence drawn from the archive – maps, drawings, and aerials – we traced the campus growth in the pre-1948 period in relation to its urban and rural context.

Examining the aerials and historical maps of Mount Scopus

A dynamic discussion emerged among visitors of this table regarding the location and size of the village of Issawiya, adjacent to the University.  Using original maps made by the British Survey Department from the 1930s, we were able to reach certain conclusions, as well as to appreciate the proximity of agricultural lands bordering the university on the north.
The excitement and curiosity of the visitors, who were taken by the unmediated encounter with the historical records, reminded us of the invaluable content of this archive. And no less, of our challenge, as researchers and mediators of the past, to narrate both a communicative and meaningful historical narrative. See you all in the final exhibition at the National Library in November, marking the completion of the project and the launching of its online, multi-lingual catalog. 


We wish to thank Omri Davidson for photographing and editing. Special thanks to Ofer Tzemach, the director of the Historical Archive of the Hebrew University, and Michelle Klein, Publications Editor and Photo Archive Manager.


הארכיון הנודד: אוצרות הארכיון נחשפים לראשונה

ד"ר שירה וילקוף

פרוייקט קטלוג הארכיון נמצא בישורת האחרונה, ולקראת סיומו קיבלנו הזדמנות נדירה להעיף מבט על הדרך הארוכה שעשינו, להתנער מאבק הארכיון ולפתוח את אוצרותיו לקהל. במסגרת כינוס חבר הנאמנים וחגיגות המאה להנחת אבן הפינה לאוניברסיטה יזמנו ביוני האחרון את אירוע "הארכיון הנודד" – מפגש בלתי אמצעי עם תעודת נדירות מהשנים הראשונות של האוניברסיטה. לשם כך שאלנו מהמרכז לחקר המורשת הבנויה בטכניון שולחנות תצוגה ניידים המשמשים להנגשת חומרים ארכיוניים לקהל הרחב---המילה האחרונה בתחום.

סידור המוצגים מתחת לזכוכית
כל אחד מארבעת שולחנות "הארכיון הנודד" חשף טפח אחר מאוצרות הארכיון. השולחן הראשון עסק בתמה "סטודנטים והוראה". החומרים הציגו את התפתחות האוניברסיטה ממוסד מחקרי גרידא למוסד שמשלב הוראה באמצעות זווית לא שגרתית: פניות מסטודנטים פוטנציאליים במהלך העשורים הראשונים, רובן ככולן נענו בשלילה. שלושה מכתבים משנות העשרים ייצגו את העניין הרב שיצרה הקמת האוניברסיטה היהודית הראשונה בעולם:  המכתב הראשון נשלח מנער יהודי ניו-יורקי המתפרנס כמוכר בכלבו שביקש ללמוד אצל אלברט איינשטיין כדי "להפוך לאדם טוב יותר"; במכתב נוסף, סטודנט מביירות ביקש לברר את תנאי הקבלה באוניברסיטה, ומכתבו משמש עדות לתקופה שבה פלשתינה היתה חלק מהמרחב האימפריאלי הפתוח והאוניברסיטה נתפסה כמוסד אוניברסאלי; במכתב שלישי דרש רפאל גרושקין לקבל את נכדו בן ה-16 לאוניברסיטה על סמך פעילותו הציונית רבת השנים של הסב, הרוצה שנכדו "יאכל פריה" של עשייה זו. לימים הפך הנכד, יאיר שטרן, למנהיג הלח"י. 

מכתב מסבו של יאיר שטרן לאוניברסיטה העברית, 1925

את שנות השלושים ייצגו בשולחן זה שתי בקשות קבלה של סטודנטים ממזרח אירופה שביקשו להתקבל לאוניברסיטה. התיקים כללו התכתבות ענפה הפותחת צוהר לחיי הצעירים היהודים באירופה כמהגרים-פליטים ערב המלחמה המיטלטלים בין תקווה לייאוש. אלה שתי דוגמאות חטיבת תיקי הבקשות – רבבות בקשות שנחקרות לראשונה בימים אלה ועומדות במרכז מחקר הדוקטורט של בלהה שילה, חברה בצוות פרוייקט הארכיון.  

השולחן השני עסק בנושא "האוניברסיטה ויהדות התפוצות". בשולחן זה הוצגו יחסי הגומלין הענפים בין האוניברסיטה ליהדות התפוצות למן היווסדה. המבקרים יכולים היו להתרשם מההד הרחב שעוררה פתיחת האוניברסיטה בקרב קהילות יהודיות בעולם – שהוצג באמצעות מגוון אגרות ברכה שנשלחו לאוניברסיטה ביום חגה. בשולחן יוצגה גם הפריסה הגלובלית של אגודות "ידידי האוניברסיטה" – כ-80 סניפים בכמעט 30 מדיניות פעלו בשנת 1938, מאירופה וצפון אמריקה ועד אוסטרליה, מצרים ואף סודאן. האגודות מילאו תפקיד מרכזי בהתפתחות האוניברסיטה ובפיתוח קשרים אקדמיים, רישום סטודנטים מארצות המוצא וכן גיוס תרומות.

לאחר 1945, עם חורבן יהדות אירופה, נטלה האוניברסיטה חלק פעיל בפרוייקט הצלת הקניין התרבותי היהודי באירופה ושיקומו, ופעלה למען הבאתו לפלשתינה. במסגרת זאת הצילה האוניברסיטה ספרים וספריות שנבזזו בידי הנאצים. עדות לכך נמצאת באוסף תווי הספר (אקס ליבריס) של קהילות ויחידים שתרמו את אוספיהם לספרייה הלאומית. כמה מתווי הספר הללו הוצגו על גבי השולחן.

ברכה מקהילת ווסט דידסבורי במנצ'סטר, כתובה בכתב רש"י


השולחן השלישי – "מלומדים, הספריה הלאומית והוצאת הספרים" – הציג את הוצאת תנ"ך האוניברסיטה העברית, המפעל השאפתני של הוצאת הספרים האוניברסיטאית להדפסת התנ"ך ואת ההדים שעורר המפעל בעולם. זווית אחרת עסקה במלומדים גרשם שלום והוגו ברגמן ובתרומתם המכרעת להקמת הספרייה הלאומית והתפתחותה.

השולחן הרביעי עסק בהתפתחות קמפוס הר הצופים במרחב הפיסי. באמצעות הצגת חומרים ויזואליים כגון מפות, תרשימים, צילומי אוויר וכו' – הודגמה התפתחות הקמפוס בשנים שלפני 1948 מתוך זיקה למרחב העירוני והכפרי הסובב. דיון עירני ומרתק במיוחד התפתח סביב גודל הכפר עיסאוויה הצמוד לאוניברסיטה בשנות הקמתה, כשההכרעה נעשתה מתוך עיון במפות בריטיות מקוריות שעזרו להכריע בסוגיה, והצביעו גם על האופן בו חבקו הטראסות החקלאיות את הקמפוס מצפון.  

בוחנים את המפות והתצלומים ההיסטוריים של הר הצופים

ההתרגשות והסקרנות שאחזה במבקרים מתוך הקרבה הבלתי אמצעית למסמכים ההיסטוריים הדגימה את העושר הטמון באוצרות הארכיון שלנו, וכן את האתגר המוטל עלינו כחוקרות וכמתווכות אוצרות עבר לספר סיפור היסטורי אחראי ובעל משמעות; סיפור המחוייב ל"אמת כפי שאנו מבינים אותה".

שמחנו לפגוש את המבקרים והמבקרות, ואנו מקווים להיפגש בתערוכה המסכמת של פרויקט הארכיון בנובמבר הקרוב.

תודה לעמרי דווידסון על עבודת הצילום והעריכה; תודה מיוחדת לעפר צמח, מנהל הארכיון ההיסטורי של האוניברסיטה העברית על תמיכתו, וכן למישל קליין, מנהלת ארכיון התצלומים, על עזרתה הנדיבה.

מבקרים בתערוכה


  • The display tables (courtesy of the Avie and Sarah Arenson Built Heritage Research Center at the Technion)