Post #6: “Nowadays we need the traditional text”: The Hebrew University Bible, 1943—1953

[עברית למטה]


“Nowadays we need the traditional text”: The Hebrew University Bible, 1943—1953

Tom Eshed


The Hebrew University Press Association was established in 1929 with the purpose of publishing research of the university professors, textbooks for students, scientific journals, and various important scientific publications in the Hebrew language. On July12, 1943, for the first time in the University Press history, a special press conference was held announcing the launching of a first-ever, ambitious project: the publication of the Bible: The Bible. At the press conference, Yehuda Leib Magnes, the head of the University Press and the president of the university, announced:

More than any other time in history, the moral and religious foundations of the world have collapsed. The western morals and culture, based on the Hebrew Bible, are being attacked to be destroyed. A great many of our brothers and sisters in the occupied lands of Europe are being led as sheep to slaughter. Countless ancient communities, synagogues, and holy burial sites are being desecrated. Is it not the right time for those who were saved in Zion and who took upon themselves the role of the continuation of the Jewish Torah and Jewish life in order to lay the spiritual foundations for our preservation and hope?

University meeting regarding the publishing of the Bible, 1943

The debate regarding the publishing of the Bible in the University Press staff meetings also revolved around a feeling of vision and responsibility, considering the news of the destruction of the European Jewry. In the first meeting held to discuss the publication, Magnes said: “this meeting is the most important meetings of the press from the day of its establishment, and it might be an historical turning point in the future of this institution.” Professor Jacob Nahum Epstein, the founder of the Jewish Studies Institute, said that the enterprise has to be considered as a “Kiddush Hashem” [the sanctification of God`s name. Historian Joseph Klausner said that the time is not ripe for an annotated version of The Bible: “one day we might need a scientific publication […] but nowadays we need the traditional text”.

Klausner's comment is especially important, considering the fact that until then the university publishing house had not taken part in any non-scientific publication. The Hebrew University published scientific books and journals such as the Jewish Studies quarterly “Tarbitz”, the bibliographical quarterly “Kiryat Sepher” of the National Library, a translation to Hebrew of philosophical masterworks, a few volumes of the “New Hebrew Literature” by Klausner, books describing the archeological  work of Eleazar Sukenik (“The Third Wall”, “Beith Alpha”), an analytical Flora of Palestine, and even the writings of the ninth-century Persian Muslim historian Ahmad Ibn al-Baladhuri.

Other publication houses in Palestine noticed this fact, and protested against Magnes’ declaration that the Hebrew University is about to publish the first Hebrew edition of The Bible in Palestine. “Hozaah Ivrith” [Hebrew Publications] publishing house wrote a reproaching letter to the university administration, asking to issue an official statement that this is not true, and that “Hozaah Ivrith” is already publishing the Pentateuch.

press release

An even fiercer dispute erupted between the University Press and the Schocken Press. Gustav Schocken wrote a letter to the university’s administration, proposing Magnes to publish an annotated scientific edition and allowing Schocken Press to publish the popular edition. Magnes opposed this proposal, and asked that the University Press would publish alone a traditional version of the text, while Schocken would publish a scientific version and an annotated edition. The conflict worsened to an extent that Magnes wrote to the university administrator, David Werner Senator: “I am told by a trust-worthy source that the Executive Committee chairman Mr. Schocken is holding a propaganda campaign against The Bible enterprise”.

While the University Press members discussed the publication of The Bible as a somewhat religious and messianic affair, the motivation to publish the book came from more prosaic reasons, reflecting Magnes’ desire to publish a traditional text and not an annotated edition. Since the establishment of the University Press in 1929 it suffered from tremendous financial and technical difficulties. In fact, the University Press received almost no financial support from the university and did not pay the authors of most of the books it published. In most cases, when a researcher asked to publish a book through the University Press, he had to pay for the expenses himself. By publishing the Bible, the University Press wished to follow the footsteps of other academic publishing houses, mainly the British Oxford Publishing House, which financed most of its scientific publication by publishing The Bible and other religious texts.

Although the announcement regarding the publication of The Bible received some skeptical reactions from competing publishing houses, other reactions were enthusiastic. The university’s administration agreed to participate in the financing of the enterprise, the University Press received letters encouraging the enterprise, and the Bloch Company, the distributer of the University Press publications in the United States, announced immediately that soon it will sell “The First Hebrew Bible in Palestine”.

Despite the dramatic announcement, the Bible publication enterprise had numerous problems. The death of Professor Umberto Cassuto who supervised the project, the rivalry with Schocken and other publishing houses, and financial difficulties – all delayed the project. Finally, the University Press Bible was published only in 1953, a decade after the initial announcement. The actual publication was not accompanied by festivities. The University Press failed in arranging special types for the book as it planned originally, and was criticized for the fact that even though the publication was called “The Bible Jerusalem Publication of the Hebrew University” – it was actually printed in Tel Aviv.

 [All quotes translated from Hebrew by Tom Eshed]

Hebrew University Bible 1953



הוצאת התנ"ך של האוניברסיטה העברית

תום אשד

ההוצאה לאור שעל יד האוניברסיטה העברית (Hebrew University Press Association) הוקמה בשנת 1929 במטרה להוציא לאור מחקרים של סגל האוניברסיטה, ספרי לימוד לסטודנטים, כתבי עת מדעיים וספרים מדעיים חשובים בשפה העברית. ב-12 ביולי 1943 התכנסה לראשונה מסיבת עיתונאים מיוחדת מטעם ההוצאה לאור לשם הכרזה על ההכנות להוצאת ספר שכמותו ההוצאה האקדמית עוד לא פרסמה: התנ"ך. במסיבת העיתונאים הכריז יושב ראש ההוצאה ונשיא האוניברסיטה, יהודה לייב מאגנס:

"יותר מבכל תקופה אחרת נתמוטטו היסודות המוסריים והדתיים של העולם. מסתערים על המוסר והתרבות המערבית, המבוססים בעיקר על התנ"ך העברי, כדי להחריבם מכל וכל. רבבות מאחינו ואחיותינו בארצות המשועבדות של אירופה הנכבשת מובלים כצאן לטבח. קהילות עתיקות, בתי כנסת ובתי קברות מקודשים, בתי עקד ספרים מפורסמים, מלומדים מצוינים, רבנים וצדיקים, אנשים ונשים קדושים וטהורים לאין מספר הולכים ומושמדים. האין זו השעה המתאימה לאלה שניצלו בציון ושקבלו על עצמם את התפקיד להמשיך את התורה היהודית ואת החיים היהודיים, שיתחילו מחדש בעבודה זו של הנחת יסודות רוחניים לקיומנו ולתקוותנו?".

גם הדיון במערכת ההוצאה עסק בחזון ובתחושת אחריות לנוכח הידיעות על חורבן יהדות אירופה. בישיבה הראשונה שנערכה על הוצאת התנ"ך אמר מאגנס: "ישיבה זו היא הישיבה החשובה ביותר של 'הפרסה' (הוצאה; press) מיום הווסדה, וייתכן שהיא מהווה מפנה יסודי בהיסטוריה העתידה של מוסד זה". פרופ' יעקב נחום אפשטיין אף אמר כי למפעל הוצאת התנ"ך יש לקרוא "קידוש השם". פרופ' יוסף קלוזנר הדגיש כי אין צורך בהוצאה מדעית של התנ"ך וקבע: "יבוא אולי פעם זמן גם להוצאה מדעית [...] לפי שעה נחוץ לנו טקסט מסורתי".

הערתו של קלוזנר חשובה במיוחד כיוון שעד אז לא פרסמה ההוצאה האוניברסיטאית ספרים שאינם מדעיים. היא הוציאה למשל את הרבעון של מדעי היהדות "תרביץ" ואת הרבעון הביבליוגרפי "קריית ספר" של הספרייה הלאומית; סדרה של יצירות מופת פילוסופיות מתורגמות; כמה כרכים של "הספרות העברית החדשה" של קלוזנר; ספרים שהציגו את המחקרים הארכיאולוגיים של אליעזר סוקניק ("החומה השלישית", "בית אלפא"); מגדיר צמחי ארץ-ישראל; ואף את כתביו של ההיסטוריון הערבי מהמאה התשיעית אחמד אל-בלאד'רי.

קביעתו של מאגנס לא נעלמה מעיניהם של הוצאות ספרים אחרות ביישוב, שכעסו על הכרזתו של מאגנס כי מדובר בהוצאה העברית הראשונה של התנ"ך בארץ-ישראל. "הוצאה עברית בע"מ" שלחה מכתב נוזף להנהלת האוניברסיטה העברית, ובה ביקשה שהאוניברסיטה תפרסם מכתב הבהרה ותחזור בה מקביעתה; "הוצאה עברית" טענה כי היא פרסמה את חמשת חומשי התורה בעברית, וכי "לא נכון אפוא כי הוצאת התנ"ך לפי התכנית של האוניברסיטה תהיה ההוצאה הראשונה בארץ".

Letter from Schocken 1944

סכסוך חריף יותר פרץ בנושא בין הוצאת האוניברסיטה להוצאת "שוקן". גוסטב שוקן כתב להנהלת האוניברסיטה כי הציע למאגנס לחלק ביניהם את הוצאת התנ"ך, וכי סוכם שהאוניברסיטה תהיה אחראית לצד המדעי של ההוצאה. מאגנס התנגד לכך, וביקש שהאוניברסיטה תוציא לבדה גרסה מסורתית של התנ"ך ואילו הוצאת "שוקן" תוציא גרסה מדעית. הסכסוך הגיע לידי כך שבאפריל 1944 כתב מאגנס לאדמיניסטרטור האוניברסיטה דוד ורנר סנטור: "נמסר לי ממקור מהימן שיו"ר של הועד הפועל מר. שוקן מנהל תעמולה נגד מפעל התנ"ך של הפרסה".

Letter from Magnes, 1944

חברי ההוצאה אמנם הציגו את הוצאת התנ"ך כמעשה כמעט משיחי, אך המוטיבציה להוציא את הספר נבעה משיקולים ארציים הרבה יותר; לכן גם התעקשה האוניברסיטה על הוצאת התנ"ך המסורתי. ההוצאה האוניברסיטאית סבלה מאז הקמתה בשנת 1929 מקשיים כלכליים וטכניים רבים: ספריה כמעט שלא נמכרו והיא ספגה הפסדים כספיים קשים. למעשה ההוצאה כמעט ולא זכתה לתקציב מהאוניברסיטה, ולא מימנה ספרים בעצמה. כאשר חוקר ביקש לפרסם ספר באמצעות ההוצאה, כמעט תמיד היה עליו לשאת בעלויות ההוצאה. באמצעות הוצאת התנ"ך ביקשה הוצאת האוניברסיטה להידמות להוצאות אקדמיות אחרות בעולם, בראש ובראשונה להוצאת אוניברסיטת אוקספורד האנגלית, שבאמצעות הוצאת התנ"ך ופרסום טקסטים דתיים אחרים כיסתה את הוצאותיה על הפצת ספרי מדע שלא זכו לקהל רחב.

מלבד תגובות ספקניות מהוצאות מתחרות, זכתה ההכרזה על הוצאת התנ"ך דווקא לתמיכה נלהבת: הנהלת האוניברסיטה הסכימה להשתתף בעלויות המפעל, הוצאת האוניברסיטה קיבלה מכתבים המעודדים את מפעלה והוצאת "בלוך" האמריקנית, שהפיצה את ספרי האוניברסיטה לקהל היהודי בארצות-הברית, הזדרזה לפרסם כי בקרוב תתחיל למכור את ה-"First Hebrew Bible in Palestine".

אולם למרות ההכרזות הדרמטיות, תהליך ההוצאה לאור של התנ"ך סבל משלל משברים: ב-1951 נפטר פרופ' משה דוד קאסוטו שפיקח על המפעל, היריבות עם הוצאת "שוקן" והוצאות אחרות נמשכה, והקשיים הכלכליים לא נפתרו. לבסוף יצא לאור התנ"ך בהוצאת האוניברסיטה בשנת 1953, כעשור לאחר ההכרזה של מאגנס. הפרסום הממשי כבר לא לווה בחגיגות רבות: ההוצאה נכשלה בסידור אותיות מיוחדות לספר כפי שתכננה מלכתחילה, ואף ספגה ביקורת על כך שקראה למהדורה "התנ"ך הוצאת ירושלים של האוניברסיטה העברית" אף על פי שהודפס למעשה בתל-אביב. דבריו של מאגנס ב-1943 על כך ש"הגיעה השעה לשלם את החוב הדתי וההיסטורי" התעכבו זמן מה, אולם לבסוף הגיעו לידי הגשמה.



  • press release